imoko, מנוע החיפוש הפנימי שלך...

ב- imoko אנחנו מאמינים בשיתוף ידע, סיפורים מהשטח, והבאת הידע ללקוח כשירות ללא תשלום.

אתם מוזמנים לקרוא וליהנות מהמאמרים הבאים, בהם תוכלו למצוא דוגמאות למצבים בהם גם אתם נתקלים בחיי היומיום בארגונים אליהם אתם שייכים או בעסק שלהם, לשאוב רעיונות ובהמשך ליצור איתנו קשר כדי שנוכל לעזור. imoko שמה לה כשליחות להביא את בשורת השינוי לבעלי עסקים ומנהלים בארגונים כי -

 

לא משנה כמה רחוק הלכת בדרך לא נכונה, בכל שלב ניתן לשפר עמדות ולשנות כיוון.

~ שירלי ליאור

2 יוני, 2014

​תמונת הניצחון שלי //
מהי תמונת ניצחון וכיצד נוכל לייצר אחת כזו לעצמנו?

כילדות קטנות כולנו חולמות ומדמיינות המון. (גם הילדים מדמיינים אבל הפעם התמקד בילדות...) 

למשל, כילדות רובנו חולמות כיצד תיראי החתונה שלנו, איזו שמלה נלבש, כיצד נסדר את השיער, איזה נעליים ננעל, וכו'... אנחנו אפילו מתחפשות לכלות בפורים כדי להפוך את החלום והדימיון שלנו לסוג של מציאות. לויזואל...

אז למה בעצם אנחנו לא מרשות לעצמינו כנשים בוגרות להפוך את החלום והדימיון לויזואל?

 

במפגש בוקר של נשות עסקים, עצרנו רגע והרשינו לעצמינו לחלום. 

ואז, בצורה בטוחה, ברורה, עם התכווננות והנאה, הפכנו חלום אחד שלנו, בתחום אחד בחיינו לויזואל.

 

וולט דיסני אמר: "חשיבה לוגית תוביל אותך מנקודה א' לנקודה ב', הדמיון יוביל אותך לכל מקום". 
בחיים האמיתיים תמיד יהיו לנו התשובות הברורות והנכונות באותו רגע לשאלה: "למה הדימיון והחלון לא יכול להפוך למציאות?"

כי זה לא הזמן הנכון, כי מה שבחלום לא יכול להתגשם, כי אין לנו כסף לזה, כי אני צריכה לגדל ילדים ואין לי זמן לחלומות, כי אין לי שותף להגשמת החלום, כי זה לא יכול לקרות בעולם הזה בגלל הכלכלה, והעוני, והממשלה, והמדינה שלנו שלא מאפשרת, וכי רק עכשיו גמרתי שיפוץ בבית אז אין תקציב, וכי אני נורא עסוקה וכו' וכו' וכו'...

 

תרשו לי רגע לקחת אתכם לעולם שבו כל הדימיונות יכולים להתגשם...

עולם שבו אין מגבלות, ולא דואגים כי יש שפע מהכל: שפע אהבה, שפע כסף, שפע חומרי גלם, שפע פרנסה, שפע זמן, שפע מהכל לכולם....

עולם שבו אפשר רק לחלום ורק לדמיין, אין דאגות, והכל תמיד מסתדר במקום ובזמן.

תפעילו לעצמכם מוסיקה שקטה, עיצמו עיניים, ודמיינו...

ועכשיו עימדו מול המראה וספרו לעצמכם מה דמיינתם.

אתם מחייכים? מרגישים מטופשים?

כילדים אנחנו לא מרגישים מטופשים כשאנחנו מדמיינים, מתחפשים ומדברים על החלומות שלנו. איפה שהוא בדרך, מישהוא דאג לקטוע לנו את יכולת החלימה והדימיון וגם לקח לנו את הלגיטימציה לדבר על זה...

 

אז החדשות הטובות, 

אם קראתם את המאמר הזה עד כאן, כנראה שאתם מתגעגעים לחלומות... וזה הזמן לחלום וגם לכתוב או לספר לעצמכם את החלומות שלכם.

החדשות הפחות טובות,

כנראה שרוב האנשים סביבכם לא חולמים ולא מדמיינים, ואם תספרו להם על הדימיונות והחלומות שלכם הם אפילו ילעגו לכם על כך.

 

התמונה המצורפת מספרת על דימיון אחד שלי שעלה בראשי כאשר הוצבה מטרה בפניי: לרכב על אופניים לאורך עליה תלולה וקשה יחסית לעליות שעשיתי עד היום. דימיינתי איך אני עושה את זה. כל הזמן היתה בראשי התמונה אותה אני שולחת למאמן שלי בסוף הטיפוס.

זו התמונה ששלחתי לו.

 

כאשר תצליחו לדמיין את החלום שלכם ואת ההצלחה שלכם, אני מבטיחה לכם שתגיעו לשם!

חלומות נעימים...

 

או כמו שאימא שלי היתה אומרת: "חלומות פז על עלם ושמו בועז..."

 

...קרא עוד
 
 

2 יוני, 2014

​כמו דג במים //
צוות עבודה כמו שונית אלמוגים ודגים...​

בשונית אלמוגים, נוכל לראות סוגי דגים שונים, בגדלים שונים, בצבעים שונים, במיקומים שונים... כמי שצופה מהצד נוכל להבין את אופי קבלת ההחלטות בשונית, את קביעת הטריטוריה של כל דג ודג, מי שוחה בלהקה ומי מגן בעצמו על הטריטוריה שלו? מי טורף ומי נטרף? מי מציג עצמו לראווה ומי מסתתר מאחורי דג אחר?

 

בכל קבוצת אנשים, הנמצאים במסגרת סגורה מחייבת כלשהיא (כן, אפילו באח הגדול...) קיימים אותם הדגים, ממש כמו בשונית...

 

כמנהל של צוות,

אתה יכול למפות את הדגים בשונית שלך, להבין את משחק התפקידים ואת מערך הכוחות וכך תקבל את הכלים להתמודד עם כל בעיה שעולה מצד כל עובד.

כמנהל, תוכל לזהות את הקשיים, את כיוון זרימת המידע ובכך לתעל את האנרגיה בצוות לטובת הישגיות והשגת יעדים ומטרות. כך תוכל להציב מטרות נכונות למתאימול לכל אחד מאנשים הצוות שלך, לחלק אותם לקבוצות עבודה מתאימות ולהימנע מהתנגשויות בין 'דגים טורפים' בצוות עבודה אחד.

מה דעתך?

 

מניסיוני בניהול צוותים גדולים של עובדים,

כאשר תרצה להעביר מסר לצוות שלך, ישנן דרכים לעשות זאת, טובות יותר וטובות פחות אבל הטריק יהיה לדעת להבין מאוחר יותר כיצד המסר עבר.

 

רוצה לדעתך לעשות זאת? - צור איתי קשר

 

3 יוני, 2014

​דלתות מסתובבות בקריירה //
איך לזהות ולנצל הזדמנויות​ 

"שנסגרת דלת אחת - נפתחת אחרת, אבל לעיתים קרובות אנו ממשיכים להביט בצער רב כל כך בדלת הסגורה, עד שאיננו רואים את זו שנפתחה בפנינו."
כך אמר אלכסנדר גרהאם בל.

 

סיפור שקרה כך היה:

בחורה אחת מתכנתת במקצועה, קיבלה הצעת עבודה מיד בסיום לימודיה. הצעה מפתה מאוד מחברה בינלאומית מאוד גדולה. אותה בחורה סירבה להצעה הנדיבה מאחר וזו היתה ההצעה הראשונה שקיבלה.

לאחר כחצי שנה הציע לה אחד מחבריה להיכנס לעבוד בחברה בה הוא עבד, כמזכירה ראשית.

בלית ברירה היא קיבלה את העבודה מאחר והיה לה בית לפרנס ורצתה מאוד להיות עצמאית. 

בכל בוקר שיננה לעצמה מול המראה את העובדה שזה רק זמני ושהיא לא מפסיקה להמשיך לחפש את המשרה עליה חלמה.

לאחר שנים בהם עבדה באותה 'משרה זמנית', כאשר ראתה שדבר לא זז והיא מרגישה 'תקועה' בקריירה שלה, החליטה שהיא עוזבת.

במקביל, כאשר הבינה שלא פינתה לעצמה זמן לבנות זוגיות, בית, משפחה, קנתה לעצמה כרטיס טיסה להודו, ללא תאריך חזרה...

 

בחורה אחרת, גם היא מתכנתת, חיכתה בקוצר רוח לקבל הצעה מפתה, לפחות מאחת מכל החברות אליהן הפיצה את קורות החיים שלה. מידי יום היתה פותחת את תיבת המייל בתקווה לקבל את ההצעה המיוחלת שלא הגיעה.

יום אחד, היא קיבלה טלפון מפתיעה.

אנא הגיעי למשרדינו במגדל העמק לראיון.

היא התרגשה, התכוננה, ולבסוף קיבלה את העבודה.

היה לה שכר גבוה ותנאים מצוינים.

מהר מאוד התקדמה וקיבלה אחריות ניהולית, צוות לנהל אותו ואף חדר פינתי עם חלון ענק מזכוכית.

היא הרגישה על גג העולם.

באותם שנים התחתנה, הביאה לעולם 2 ילדים (בן ובת), עברה לגור בבית מפואר באחד המצפים בצפון ונסעה בכל שנה עם כל המשפחה לטיול של שבועיים בחול.

 

כמה פעמים בחיים יצא לכם לחשוב: מה היה קורה אילו...?

אילו לא הייתי מקבלת את ההצעה ההיא? אילו כן הייתי מקבלת את ההצעה?

אילו לא הייתי מתחתנת, אילו הייתי מתחתנת עם אדם אחר?

אילו הייתי עוברת לגור במקום אחר, אילו הייתי עוברת לחול?

אילו הייתי לומדת דבר זה או אילו דבר אחר?

בנקודות צומת עכשוויות שאנחנו עומדים לפני קבלת החלטה, חוזרות אלינו נקודות צומת קודמות בחיינו. הצמתים המשמעותיות בהן קיבלנו החלטה אך לא היינו שלמים איתה.

 

החיים מנווטים אותנו לעבר המקום הנכון לנו. לעיתים החלטה שאנחנו מקבלים בנקודת צומת אחת, משפיעה על ההווה שלנו וכמובן שגם על העתיד שלנו ושם הסובבים אותנו.

לעיתים, החלטה בנקודת צומת מתקבלת עבורינו. כך למשל פיטורין.

אם נערוך סקר אצל עובדים שפוטרו נגלה שרובם ראו את זה מגיע. 

רובם הרגישו שלא טוב להם במקום שבו הם נמצאים, התפוקות שלהם ירדו משמעותית, הם קיבלו משובים שמעידים על כך אבל לא לקחו אחריות ושינו משהו משמעותי בזמן אמת.

 

הבחורה בסיפור הראשון, הבינה שהיא לא מצליחה לקדם את חייה על פי חלומה ופשוט ברחה להודו.

הבחורה בסיפור השני, היתה באותו מקום נוח, עם תנאים טובים, שכר, ומתוך בחירה נשארה באותה נקודה לאורך שנים.

בשני המיקרים ניתן היה להגיע לנקודת האושר ע"י לקיחת אחריות ובחירה אחרת.

 

הדלת שנסגרת מאותת לנו על סגירתה אך ברוב המיקרים אנחנו מתעלמים מהאותות ואף יותר מכך, אחרי שהיא נסגרת בוחרים (אף שלא מתוך בחירה מודעת) להתעסק במה שהיה וכמה טוב היה ולמה נסגר ואיך וכמה, עסוקים בספקולציות של העבר במקום להתעסק במה הולך להיות הלאה, ואיך אני הולכת לקחת אחריות על חיי ולהיות מאושרת בהם?

 

מה דעתכם? איפה אתם לקחתם אחריות ובחרתם לסובב את הדלת שלכם?

איפה אתם ניצלתם הזדמנות שזיהיתם ושיניתם את הדרך בה הלכתם, מתוך מודעות ובחירה?